מצבה
מהי מצבה?
מצבה הינה מקום הציון של הנפטר בו יוכלו בני המשפחתו וקרוביו להתייחד עימו. המצבה מנציחה לא רק את הכבוד האחרון לנפטר אלה גם אמורה לסמל בעבור בני המשפחה את הנפטר עצמו. המצבה יכולה להיות מאבן, שיש, גרניט או סלע. מצבה לרוב מכילה את שם הנפטר, תאריך פטירתו, שם הוריו, ומשפט אחד או שניים לתיאור אופיו של הנפטר. המצבה אמורה להיות מוכנה לאחר שלושים יום מיום הפטירה.
מצבות קבורה ביהדות (מאתר המכלול)
ישנם מנהגים שונים המשתנים מעדה לעדה לגבי מועד קביעת המצבה, כאשר המנהג הנפוץ ביותר הוא לאחר שלושים יום ממועד הפטירה.
ברוב ארצות חוץ לארץ נהוג לעשות מצבה "עומדת", בעוד שבארץ ובארצות המזרח נהוג לעשות מצבה "שוכבת".
מנהג כיתוב על מצבה
על המצבה נהוג לכתוב בחלקה העליון את המילים "פה נקבר" (פ"נ), או לפעמים "פה טמון" (פ"ט), ולאחריהן שמו של הנפטר ושמות הוריו (לעתים, במיוחד במצבות על קברן של נשים מוזכר גם שם בן הזוג), תאריך הפטירה העברי ומספר מילים המתארות את הנפטר. בתחתית המצבה מופיעים לעתים קרובות ראשי התיבות ת.נ.צ.ב.ה. (=תהא נשמתו/ה צרורה בצרור החיים), בעקבות דבריה של אביגיל לדוד.
ציון קברי כוהנים
נהוג לציין את קברותיהם של כהנים בסמל של צורת הידיים בעת שמברכים את ישראל, ואת קברותיהם של לויים בסמל של נטלה, בגלל זכותו של הלוי ליטול לידיים של הכהן לפני הברכה.
המנהג לאחר השואה
לאחר השואה נעשה רווח המנהג לחקוק על גבי מצבתו של נפטר יהודי שמות של קרובי משפחתו, קרבנות השואה, אשר מקום קבורתם לא נודע, על מנת שבכך תקום מצבה כלשהי להם.